שיעור ההשבה לאורך שני עשורים
| בקשות שהוגשו ב- | בקשות השבה | שיעור השבה כללי |
|---|---|---|
| 1999 | 984 | 50% |
| 2003 | 1,259 | 51% |
| 2008 | 1,961 | 46% |
| 2015 | 2,270 | 45% |
| 2021 | 2,191 | 39% |
הירידה עקבית ומהווה נושא למחקר פעיל ולדיון על רפורמות. נתוני 2021 מושפעים חלקית מ-COVID-19 (סגירת בתי משפט, הגבלות נסיעה).
כיצד הסתיימו בקשות ההשבה של 2021
| תוצאה | אחוז |
|---|---|
| הסכם מרצון — הילד/ה הושב/ה | 16% |
| צו שיפוטי להשבה | 23% |
| סירוב שיפוטי | 13% |
| נדחתה על ידי הרשות המרכזית (סעיף 27) | 3% |
| גישה הוסכמה או נצטוותה במקום | 1% |
| עדיין תלויה ועומדת לאחר 18+ חודשים | 11% |
| נסוגה | 10% |
| אחר (כולל 6% הסכמים שהילד/ה יישאר/תישאר, תיקים שנסגרו, ילד/ה לא אותר/ה) | 23% |
מבין הבקשות שהוכרעו בבית משפט, 59% הסתיימו בצו השבה ו-35% בסירוב. כ-22% מכלל הבקשות הסתיימו בתוצאה מוסכמת כלשהי — גישור ממלא תפקיד הולך וגובר.
הזמן חשוב — והעיכוב גובר
| מסלול | ימים בממוצע (2021) |
|---|---|
| השבה מרצון | 130 |
| צו שיפוטי להשבה | 197 |
| סירוב שיפוטי | 268 |
24% מהבקשות ארכו יותר מ-300 ימים — השיעור הגבוה ביותר שנרשם (5% ב-1999). ערעורים הוגשו על 42% מהחלטות בית המשפט, אך 81% מהערעורים אישרו את התוצאה המקורית. הלקח המעשי להורים: כל יום מוקדם חשוב — תיקים שנפתרים מרצון ובשלב מוקדם מתקדמים הרבה יותר מהר.
מי לוקח את הילדים — התמונה הכנה
ב-2021, 75% מהאנשים שלקחו את הילד/ה היו אימהות ו-23% אבות — ו-88% מכלל האנשים שלקחו את הילד/ה היו ההורה העיקרי או השותף העיקרי בטיפול. שני העובדות הללו צריכות להיקרא יחד: המקרה הטיפוסי אינו זר או הורה מרוחק, אלא מטפל עיקרי החוצה גבולות במהלך פירוק משפחתי, לעיתים קרובות "חוזר הביתה". זו הסיבה ש-SafeReturn Alliance אינו נגד אימהות ואינו נגד אבות — אנחנו בעד הילד/ה ובעד התהליך החוקי. גיל ממוצע של הילד/ה: 6.7 שנים.
מקורות
[1] HCCH, ניתוח סטטיסטי של בקשות שהוגשו ב-2021 במסגרת אמנת חטיפת ילדים משנת 1980 (מסמך מקדמי 19A, מהדורה מעודכנת) — assets.hcch.net
[2] סדרת מחקרים סטטיסטיים של HCCH 1999–2015 — מדור חטיפת ילדים ב-hcch.net